סיפורה של ט.מ., בניגוד אולי למה שניתן לחשוב, אינו חריג או יוצא דופן על רקע האווירה, השוררת כיום בקהיליית הפנויים והפנויות בישראל. סיפורים כאלה ואחרים ניתן לשמוע באלפים מנשים צעירות וגם מגברים.
וכשלא ניתן להגיע לאהבה, מתפשרים-מסתפקים בריגושים.
תופעות של גברים וגם נשים, היוצאים ל"פיק-אפ" בבארים ובפאבים, הפכו דפוס התנהגות מקובל ושכיח בקרב רבדים שונים בקהיליית הפנויים והפנויות. כך גם כשמדובר בקשרים של צעירות עם גברים נשואים. בעידן שהמוטו המוביל הוא "הכל הולך וזרום עם עצמך", יש גם כאלה – וזו עובדה – שאינם מהססים להתנסות אפילו בחוויות הומוסקסואליות.
לא כולם, כמובן, מוכנים ללכת בתלם האופנתי, לקבל את "כללי המשחק" ולהשתלב בסצנה. הלו, גבירותיי ורבותיי הנכבדים, האם לא שמעתם מימיכם על מחלת האיידס?
אלה האחרונים, המבקשים-מייחלים לאיזה קשר רגשי, אנושי, מחפשים דרכים אלטרנטיביות להכיר בני ובנות זוג. מהר מאוד הם נואשים מה"בליינד-דייטים" שכופים עליהם חברים קרובים ובני משפחה. מהר מאוד הם מגלים גם שהמצב אינו שונה כשמדובר בסדנאות הרוחניות, בחוגי ההעשרה וההפעלה, ואפילו במשרדי ההיכרויות השונים או במועדוני הפנויים והפנויות.
זו גם הסיבה שמיליוני פנויים ופנויות בארץ, ועוד יותר מכך ברחבי תבל – צעירים ומבוגרים כאחד – מוצאים את עצמם יושבים בבית, בגפם, מול המחשב, ומנסים למצוא קשר כל שהוא באמצעות אתרי ההיכרויות והצ'טים באינטרנט.
מודה ומתוודה, בעבר לא הייתי חסידה גדולה – ההיפך אולי הוא הנכון – של שיטת ההיכרויות באינטרנט. האמנתי, ועדיין אני מאמינה בכך, שאין כמו מפגש חזותי, פנים אל פנים, כדי ליצור קשר בין בני זוג.
האמנתי ואני עדיין מאמינה, שאף מחשב, תוכנה, צ'ט או מצלמה, לא יכולים לבטא באמת ובתמים את מה ששוכן בתוך ליבך. האמנתי ואני עדיין מאמינה, שאין תחליף למגע אנושי, בלתי אמצעי, ביצירת קשר בין שני אנשים.
ובכל זאת, במהלך השנים, ככל שתחום ההיכרויות באמצעות האינטרנט הלך והתפתח – ואי אפשר להתעלם מהשינויים הגדולים והמהותיים, שהתרחשו בתחום הזה במהלך השנים – השכלתי להבין שלא רק שלא ניתן לשלול אפיק קשר כזה, אלא שלצד הסכנות הגדולות הטמונות בסוג כזה של היכרות, יש בו גם יתרונות לא מבוטלים.
לסכנות וליתרונות של היכרויות באמצעות האינטרנט הקדשתי פרק מיוחד, אותו תוכלו למצוא בהמשך.
