בלוג

חג האהבה עבר, ולמחרת פתאום…
את מתעצבנת, את צועקת עליי, יורדת לחיי, ואני פשוט לא מבין מה את רוצה ממני?
ואני כבר לא יודע מה אני רוצה?
הסיטואציות בחיים כשיש לנו פתיל קצר,לא סופרים ישר מוציאים. לא מוצא חן בעניי תגובת הבן/ת זוג אנחנו מתחילים להוציא טונות של קיטור שהצטברו אצלנו בנשמה. מתחיל משחק האשמות, תוקפים אחד את השני. מעלים טורים, לפעמים גם מקללים. אם יש ילדים הם נלחצים ששומעים את זה, וזה הופך למדורה.
תמיד אמרתי יותר חשוב" איך לדבר מאשר מה לדבר", מה בסך הכל רצית שיוריד את הזבל לפח אשפה, אבל איך אמרת לו, צעקת "משה תוריד את הזבל" והוא ענה לך לא בא לי, ופה הכל התחיל. אבל אם היית אומרת לו משה, האם אתה יכול להוריד את הזבל בבקשה? זה אייך, ממיס ופשוט

.אז מה אנחנו עושים תוקפים,יש לנו מדורה ואנחנו מנסים לכבות את האש באש, זה לא יצליח.

ופה יקיריי לפני שאתם מורידים את הרסן ושולחים את חרצופות פיותיכם תלמדו לדבר בשקט. מה שניתן להשיג בשקט שווה יותר מצעקות, לפעמים השתיקה שווה זהב, לא חייבים לענות, אפשר להקשיב, ולהפנים, ולאחר מכן להגיב.

זה שם המשחק "תקשורת" – ובכלל בפרק ב' מי שנמצא שם זוהי "אהבה בוגרת " שכולה ורובה מבוססת קודם כל על תקשורת,

אז אם לא תלמדו איך לדבר, תמשיכו לשחק באש. אז קחו שיעור משלמה ארצי ובואו נשיר ביחד , בשקט, בשקט. נרגעו הרוחות…. 
היכנסו לקישור..

בשקט בשקט נרגעו הרוחות
אולי אין כבר סיבה לדאגה
בזהירות בזהירות מלטף אותך עוד
שאף אחד לא ייפגע

מאה אלף שירים, נכתבו בשביל מי?
הנה עוד שיר, שאותך יפצה
מה את רוצה ממני, הרי אני בעצמי
לא יודע כבר מה אני רוצה

בשקט בשקט נכנס לליבך
ומוצא לי שם איזה מקום
הדבק בינינו רגיש עד כאב
בקלות אפשר להרוס אתת הכל
מאה אלף דמעות נשפכו בשביל מה?
הלב כבר כמעט עומד להתפוצץ
מה את רוצה ממני, תגידי לי מה
לא יודע כבר מה אני רוצה